יום ד - The "D" Day

Raleigh Grand Prix '77

יום ד
למחרת יום הבוחר, יצאתי לכיוון רח' לוינסקי. המטרה ידועה, לאסוף את אופני- הפרויקט שלי מהחנות של דוד (אופני עוז) שם בוצעה ההרכבה הסופית. כשהגעתי לחנות דוד קיבל אותי בחיוך רחב (גם חנה, אשתו חייכה אלי) - "זהו, כמעט סיימתי" - אמר. למזלי נשארה עוד עבודה, הזדמנות לצלם כמה תמונות, לתעד את השלב הסופי של הפרויקט. אסכם זאת ככה: קיבלתי יחס יוצא מן הכלל, המחירים היו הגיוניים ויצאתי עם תחושה שאני אחזור אליו לכל פרויקט עתידי (כלומר, יום א בשבוע הקרוב). ככה, בלי התנשאות , עם סבלנות ונכונות לעזור.

דוד - "אופני עוז"- לוינסקי 68- ת"א

מבחן הרכיבה וקצת מפרט טכני
האופניים נבנו להילוך אחד ויחיד (סינגל ספיד) לרכיבה בעיר, כשזריזות וסטייל הן מילות המפתח. הילוך יחיד משמע, מינימום תחזוקה. הלבשתי לאופניים צמיגים 23 מ'מ ואם חששתי שמא מהמורות הכביש יעברו ישר לעצמותיי, שמחתי לגלות עד כמה שלדת הפלדה הישנה והטובה סופגת את החבטות מהשטח ומרככת את הרכיבה.
חיוך דבילי הצטייר על פניי במעלה רח' צ'לנוב. בלי מאמץ אני מדווש על האופניים שלי, שקטים וצנועים כמו נזיר בודהיסטי אך עם האלגנטיות והמהירות של סוס ערבי. כידון ה"מוסטאש" מאפשר מיקום טבעי של הידיים ומפחית את הלחץ על פרקי היד והכתפיים. יחס התמסורת הוא 2.6 - 42 בפלאטה הקדמית ל16 בגלגל השיניים האחורי (69 gear inches). הגלגלים הורכבו על ידי דוד עם חישוקים פשוטים של Alexrims קשורים לנאבות משומשות שלFormula בקדמי ו Shimano באחורי. הצמיגים הם זמניים עד שאקבל בחודש הבא זוג Vittoria Rubino Proבצבע לבן (קצת בלינג בלינג לא יזיק).
נעים לדהור מהר ברחובות עירנו, אולם עם חיות הכביש המקומיות רצוי וכדאי להצטייד בזוג בלמים אמינים. פה יש מקום לשיפור. הבלימה בRaleigh איטית. דוד אומר שזה עניין של זמן, שצריך להתרגל לזמן התגובה של הבלמים, כלומר, מהרגע שאני לוחץ בידיות ועד שהאופניים נעצרים לגמרי. אני ממש לא סגור לגבי סוגייה זאת. בלמים איטיים ונהגים ישראלים זה מתכון מסוכן.
בסך הכל האופניים נוסעים כמו חלום. בזמן הרכיבה אני נזכר פתאום איך כל זה התחיל כהרמת צינורות חלודים והפליאה שוטפת אותי בשמש החמימה של החורף התל-אביבי.

מבסוט :)

אופניים פרויקט - סינגל ספיד לעצמי

Raleigh Grand Prix '77 and misc parts

מה רציתי? אופניים שלי, עם ביטוי אישי ועם סיפור אישי. ידידי יאנק (bicyclog) הדליק אותי עם הפרויקט שלו וחשבתי שגם אני רוצה כזה. הוא עזר לי להשיג שלדה נחמדה (קצת גדולה, למען האמת), ראלי גראן פרי, שנת 77 שקיבלתי מעמיר אליצור, לא פחות. המפגש עם עמיר היה נעים. סיכמנו שהוא יתן את השלדה תמורת ארוחת בוקר בבית הקפה האהוב עלי, קפה נח, בת"א. השלדה הייתה במצב טוב, רק הצבע היה דהוי, ובכל מקרה חשבתי שאני אצבע מחדש, כך שלא בדיוק הטריד אותי עניין הקוסמטי. בסבלנות של פיל ובחשיבה "חסכונית" התחלתי את הפרויקט. לא חשבתי שזה נכון לשפוך כסף על פרויקט כזה, מאחר ואני בונה "אופני שירות" אך עם חשיבה אסטתית מאד ממוקדת. חייבים להיות יפים כמו שאני מבין "יפים", סינגל-ספיד כמובן (אולי פיקסי?). כל פעם שאני אומר "פיקסי" ברך ימין שולחת את איתותיה... אה, ואני אוהב מראה קלאסי, צנוע אך אצילי. החלטתי שאני אחפש חלקים יפים ומשומשים. אצל דויד בלוינסקי (אופני עוז) מצאתי כמה חלקים חביבים ולא יקרים. פדלים של mks ומוט כידון של 3ttt. אחרי חיפוש ארוך אחר כידון swept back מתאים, הגעתי (די במקרה) למחסן של סלאלום. אורי, המכנופן החביב של החנות הראה לי כידון מוסטאש, עזוב וגלמוד בתוך ארגז קרטון עם לא מעט פגרים. ראיתי אותו וידעתי שהוא יהיה שלי. כידון כזה הוא מסוג הדברים שעושים לך את האופניים. חן ויופי צרוף. תמורת חמישים ש"ח, חיוך וברכת דרך צלחה, חזרתי הביתה עם השלל הנכסף.

כידון מוסטאש, פדלים ומוט כידון איטלקי

השלב הבא היה לקחת את השלדה לניקוי חול וצביעה. מלאכת הנקוי נעשתה על ידי אדם (0505937413 - מנחם בגין 64 - ת"א). זה המקום להגיד שהבחור מקצוען ונחמד. אני ממליץ עליו בחום. לקח על ניקוי שלדה ומזלג 60 ש"ח.

ניקוי חול - אדם בפעולה

Raleigh Grand Prix '77 - bare metal

אחרי הפסקת חומוס-פול אצל אבו אדהם, המשכנו, הבן שלי יובל ואני, לתחנה הבאה. רח' שמעון הצדיק 3 ביפו, מצבעת חיים לוי בע"מ. מבחר הצבעים פה טיפה בעייתי. שחור ולבן על גווניו הם האופציות המידיות. צבעוני דורש יותר זמן המתנה. בכל מקרה רציתי לצבוע בשחור. תוך יומיים השלדה היתה צבועה ועל העבודה שילמתי 70 ש"ח. אני מעביר את המלצתו של איל צ'רניכובסקי: "דברו עם לאה", זה מניב תוצאות :)
עכשיו יש לי שלדה שחורה בוהקת בדיוק כמו שדמינתי.

אחרי צביעה

הקראנק של הראלי מגיע מחובר בחתיכה אחת עם הפלטה 52 שיניים.
אצל ידידי דורון המסגר, חתכתי את הפלטה החיצונית (52 שיניים) כך שנשארתי עם הקראנק מחובר לפלטה של 42 שיניים. נועז אבל אפקטיבי ובמידה מסוימת, גם אלגנטי.

קראנק שעבר ניסור

ידיות עור home made

ההמשך יבוא

Raleigh Grand Prix - '77