לאחרונה היו פרסומים וכתבות למכביר אודות תופעת ה"פיקסי". מי לא ראה? מי לא הגיב? חברים ומכרים אמרו והביעו דעות. היו גם שהתלוננו בגנות הטרנד שכרגיל, מגיע באיחור מה גם אלינו. גם תופעת הסינגל ספיד צוברת תאוצה ומידבקת רומנטיקנים מועדים עם מערכת חיסונית רופפת. בחיי, אני מכיר כמה שנפלו גם הם קרבן למחלה. לגיון של אבירים בני ארבעים בלי תארים, רכובים על סוסים אציליים ישנים-מחודשים מתהווה פה. שמח בעיר, רק שדוד לא ימשיך להעלות את המחירים נוכח התופעות הללו. (שומע דוד?).
שני פרויקטים עלו על השולחן שלי בשבועות האחרונים: בניית זוג אופניים לאשתי וזוג פיקסי לעצמי. כן נו, גם אני רוצה להיות מגניב. מה קרה?
סינגל ספיד לאהובתי
שלדת Centurion Le Mans, שנת 81, מידה 50. שלדה יפנית, נאה מאד עם המון פוטנציאל. רכשתי עבור הפרויקט הזה כידון עדין וידיות ירוקות (ירוק הוא הצבע האהוב על אשתי) ועוד כל מיני פרטים. כהרגלי, עד שאין לי את כל התמונה בראש, אני לא מתחיל לעבוד. התהליך הוא פשוט, קודם כל מדמיין אותם, אחר כך מחפש את החלקים וכשכל החלקים כבר אצלי, רק אז ניגש למלאכה. כפי שציינתי, זה תהליך פשוט, אך לא זריז. בתהליך, השלדה המיועדת עוברת מהמחסן אל חדר העבודה, שם יושבת בערך שלושה שבועות בהם אני בוהה וממשש עד שהגולם מתעורר לחיים. בלי לחץ, בזמן דגירה טבעי. החג הזה הוסיף לי זמן דגירה לא מתוכנן, בדיוק בנקודה שהכל כבר הבשיל והייתי מוכן להתחיל. לא נורא, קצת מתח לא יהרוג אותי. תמונות של התהליך ושל התוצר הסופי יועלו בקרוב, בלי נדר.
כידון וידיות לאופניים של שרית
פיקסי, לא פיקציה
בפרויקט הזה פני הדברים קצת יותר מסובכים, מלכתחילה התמונה הייתה לא ברורה, הרבה "חורים" בעיצוב ובמכלול הטכני, ובכלל בנקודת הפתיחה, החיבור לשלדה מאט לבוא ולהתממש. בהפוך לכל מה שכתבתי בפסקה הקודמת, בפרויקט הפיקסי שלי האצתי את התהליך בלי שידעתי לאן בדיוק אני הולך. קצת כמו הממשלה החדשה, רק עם השלכות פחות הרסניות.
מודה ומתוודה: אני מחכה לנסיכה האיטלקית האולטימטיבית, זאת שתהייה גם יפה, גם קלה ובמידה 56. אמת ויציב.
נקראה לדרכי שלדה איטלקית Bianchi, לא דוגמנית ולא מי יודע מה קלה, אך 56 ס"מ בצינור הנכון והגרפיקה המאופקת עם השם "Bianchi"התחילו לפלס את דרכם אל חדר לבי. כבר החלטתי באיזו סכמה של צבעים אני הולך לצבוע אותם, אך קשה לי לוותר על המדבקות השחוקות והיפות. הצבע המקורי הוא כחול-טורקיז מטאלי, יפה מאד אם כי דהוי ודי פגום לאורך כל הtop tube. בביקור אצל ידידי דורון המסגר השלדה עברה ניתוח פלסטי מינורי להסרת שומות ומיני דברים שכיערו אותה. לאט לאט יופייה התחיל להתגלות. פרויקט הBianchi הוא עדיין מעורפל, לא סיפור אהבה סוחף, לא אהבה ממבט ראשון. יש פה מערכת יחסים שמתפתחת בקצב איטי ויש עוד דרך לפנינו. סליחה על ההקבלה הקלישאית והמתבקשת, אבל נראה לי שבגדים יפים לא יהפכו אותה לנסיכת הביצה. הגברת בת הארבעים כמעט, היא איטלקייה חזקה ומחוספסת . נראה לי שפיקסי זה יעוד הולם בשבילה.
Bianchi '70s
חולשות ושאר ירקות
בחיפושים מגושמים אחר חלקים לגברת האיטלקייה, בלי תכנון ובלי עיצוב ידוע מראש, נתקלתי בחנות בebay שמרכולתה משכה את תשומת לבי. זוג ידיות וזוג פדלים עשויים מגומי לבן כמו שמלת כלולות, מחפשים את הכלה שתלבש אותם. ומי המיועדת? לא האיטלקייה בוודאי, מיד ביטלתי את האפשרות הזאת. הפריטים עדינים מידי ולא מתאימים לתצורה של אופני פיקסי. אז מי הסינדרלה? מי? בלי תשובה שמרתי במועדפים והלכתי לישון.
למחרת, אחרי הקפה של הבוקר, יצאתי לכיוון דרום העיר לחפש חלקים לBianchi והנה, בלי הודעה מוקדמת, נחתה ידי על קופסה מצהיבה ובתוכה מערכת "טורפדו" Sturmey-Archer, מקורית, מתחילת שנות השבעים. מערכת שלושה הילוכים אופיינית לאופני "ספורט" אנגליים, "roadster", אופני עיר של פעם, או בפרשנות עברית חופשית: "אופני סבא". התרגשות רבה אחזה בי. פתאום חשתי כי כל התמונה מתחילה להתלכד מסביב לפרויקט הבא שלי ומכיוון בלתי צפוי. שלדה ש"הצלתי" מערימת אשפה בחנות אופניים ישנה, ללא שום סימני זיהוי, שמתחת לשכבה מרושלת של צבע מסתתרת חתיכה יפה שופעת בחן ובשנים החלה לצעוד אל חזית תודעתי. לפתע הבנתי מי הכלה המיועדת ומה היא תלבש. רצתי לתופרת והתקשרתי לתזמורת, בקרוב החתונה.
שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא.
נסתרות ומופלאות דרכי האל.
חג שמח.
אופני סבא המיועדים
שווה בדיקה:
www.sturmey-archer.com
http://www.sheldonbrown.com/sturmey-archer.html
Ladies and GentsVintage Roadsters Gallery מומלץ!
רשומות
